אם הגעתם ישירות לכאן מבלי לקרוא את הבלוג מתחילתו - אני מאמין שתרצו ללחוץ כאן
אז הבנו לגבי רמת המודעות של העדר.
כשאנו נעים לאורך זמן בתוך העדר, נכנעים לנורמות ועושים את אותם הדברים שכולם עושים -
אנו מגיעים - לביצת הבינוניות.
בביצה עומדות בפני אדם שתי אפשרויות:
האחת אוטומטית. השנייה היא כבר שינוי תפישה ובחירה מודעת ואמיצה.
האוטומט: לחזור ולהתלונן
אדם שכל מודעותו היא לתלות ולעדר ומגיע לאותה תקיעות,
אותו משבר בו הוא מרגיש אחד ממיליון ואינו מוצא את דרכו להצלחה או לתחושת חופש,
לרוב יפעל אוטומטית, יאשים את כל העולם ויתלונן על מר גורלו. הרי זה כל מה הוא מכיר.
*********************************************************************************
*********************************************************************************
זו הסיבה שבתלות ובעדר נמצאים רוב האנשים.
הם לא מוכנים להכיר דברים חדשים שמאיימים ולו במקצת על מה שהם מכירים עד היום.
שינוי תפישה:
במקרה הטוב, או יותר נכון "טוב בהחלט" (או במידה והוא במשבר עמוק עד כדי כך שהוא מוכן סוף סוף לנסות הכל),
האדם בביצה יתחיל לספר לעצמו שאולי הוא אינו יודע הכל ויתחיל לשאול שאלות.
האדם ישנה את התפישה ויתחיל להאמין שאולי כן קיימת דרך אחרת.
שאולי, אם עד כה עשה את הכל כפי שכולם אמרו לו - ולא ממש הצליח - הגיע הזמן לשנות את דפוס הפעולה.
הוא ישים את הצדקנות שלו ואת הציניות שלו בצד וייפתח לספוג דברים חדשים.
הוא יתחיל לשאול את עצמו - "איפה אני בתוך כל הדבר הזה שאני קורא לו חיים?"
זו הנקודה בה אנו מחפשים משמעות לחיים. משמעות לעשייה שלנו. משמעות לקיום שלנו.
אנו מתחילים לגבש את המודעות לגבי עצמנו - מודעות עצמית.
מודעות עצמית היא ההבנה שלנו את עצמנו.
היכולת שלנו להבין באמת מי אנחנו ובמה אנו נבדלים מכל האחרים
והיכולת - להגדיר זאת באופן ממצה וברור.
פיתוח מודעות עצמית דורש עבודה עצמית לא מעטה וחפירה אישית שלעתים מוציאה עשן מהאוזניים.
זו אחת הסיבות העיקריות מדוע הרוב נמנעים מכך.
אנו מלאים מסכות.
בכל סיטואציה בחיים אנו בוחרים במסכה המתאימה ועונדים אותה על פנינו.
פיתוח מודעות עצמית דורש לפני הכל, את היכולת שלנו להסיר את המסכות שלנו.
לקלף את עצמנו כמו בצל ולהגיע לליבת הדברים המרכיבים את האישיות שלנו.
להפסיק לחרטט את עצמנו בסיפורים על עצמנו ולבדוק - מי אנחנו באמת.
במחנות האימונים של קרש קפיצה לחיים אנו נוהגים לבקש מכל אדם להציג את עצמו בפני כל הקבוצה.
במקביל - אנו דורשים מכל הקבוצה לרשום לעצמם את הרשמים שלהם על אותו אדם - בעצם - כיצד הם תופשים אותו?
לא תאמינו אילו פערים מוצאים המשתתפים בין האופן בו הם תופשים את עצמם ומציגים את עצמם
לבין האופן בו אחרים תופשים אותם.
עד כמה אתם אמיצים לדעת מה חושבים עליכם באמת?
שיקוף שכזה הוא אחד הצעדים הקריטיים להסרת מסכות ולפיתוח מודעות עצמית.
אדם אשר מחליט לצאת מן העדר ולגלות את עצמו - מן הראוי שייפרד מן העדר לתקופה זו.
פרט מחוץ לעדר - מסוגל סוף סוף לראות מעבר לקצה הזנב של חברו.
מסוגל להתחיל להביט רחוק.
מסוגל לשאול את עצמו "מה אני רוצה?" או "לאן אני רוצה להגיע?" מבלי להיות מושפע מהאנשים סביבו.
הפרידה מן העדר והתחלת ההגדרה העצמית תנאי להפיכת האדם לאינדיבידואל המתקדם לעבר העצמאות.
על מנת לגבש את הייחודיות שלנו ולפתח את המודעות העצמית, כדאי שנחקור את ארבעת הדברים הבאים:
תשוקות - מה אני אוהב לעשות?
תשוקות מדברות על פעולות ומעשים (אקטיביים - לא פסיביים)
שכשאנו עושים אותם - אנחנו בשיא הריכוז, שוכחים מכל העולם ומאבדים תחושת זמן.
דחפים שבוערים בנו.
התשוקות הן נסתרות לרוב ונחבאות מאחורי העשייה עצמה.
הן פעולות שמאז ומתמיד ריגשו אותנו,
פעולות שמאז שהיינו ילדים לא ויתרנו עליהן,
עשייה שאם היינו עושים בכל יום ובכל שעה - הייתה מעלה בנו רצינות מחוייכת.
כשאנו חוקרים תשוקות במחנה האימונים קרש קפיצה אנו מגלים שרוב האנשים לא ממש יודעים לעשות זאת.
התשובות שאנו מקבלים לשאלות כמו "מה מאז ומתמיד נהנית לעשות?"
או "מהן העשיות שגורמות לך לאבד תחושת זמן?"
הן לרוב משקפות את העשיות עצמן אך לא את התשוקות.
לדוגמא: "לצפות בטלוויזיה", או "לרכב על האופנוע", או "לטייל בעולם"
כשאנו חוקרים את התשוקות שלנו כדאי שעל כל תשובה שכזו נעמיק ונשאל את שאלות הפלאים "מה?" ו"למה?"
"במה אתה אוהב לצפות יותר מהכל ולמה?"
"מה אתה אוהב ברכיבה על האופנוע ולמה?"
"מהם המקומות אליהם אהבת לטייל ולמה?"
בחשיבה מעמיקה על שאלות מעין אלו - אנשים מגלים על עצמם דברים מדהימים.
לדוגמא, זו שאוהבת לצפות בטלוויזיה יכולה לגלות שיותר מכל היא אוהבת את החדשות כי התשוקה שלה להיות מעודכנת בכל פרט ועניין שקורה בעולם.
או אחר שאוהב לצפות בטלוויזיה יגלה כי יותר מכל הוא אוהב את העובדה שהצפייה נעשית עם חברים - כי התשוקה שלו היא בעצם ליצור חוויה משותפת ומגבשת לקבוצה סביבו.
אחד יגלה כי הוא אוהב בעיקר תוכניות בהן הוא לומד דברים חדשים וזאת בשל התשוקה שלו ללמוד ולדעת.
לכל אחד מאיתנו, בכל עשייה "שטחית" נחבאות תשוקות עמוקות הרבה יותר.
חוזקות - במה אני טוב במיוחד?
החוזקות שלנו הן יכולות הליבה שלנו. הן הכישרונות הטבעיים שלנו.
הן הדברים בהן אנו טובים בהרבה מאחרים.
רוב האנשים לא ממש מודעים לחוזקות שלהם.
אנו לא מודעים להן מאחר והן נעשות עבורנו באופן טבעי ואנו חושבים ש"כולם יכולים לעשות את זה".
אנו לא רואים את ה"בלתי רגיל" שבהן.
במחנה האימונים קרש קפיצה אנו דורשים מהמשתתפים להרים 4-5 טלפונים לאנשים הקרובים להם ולשאול אותם מספר שאלות פשוטות:
"במה אני יותר טוב מאחרים?"
"אם הייתי מוצר איזה מוצר הייתי?"
"באילו מקרים תבוא אלי ותבקש עזרה? במה אתה סומך עלי יותר מכולם?"
האנשים יוצאים מן השיחות הללו עם עיניים נוצצות ועם תובנות אדירות לגבי עצמם.
ערכים - מה חשוב ומשמעותי עבורי?
ערכים הם ליבת המוסר ההתנהגותי שלנו.
הם הדברים עליהם נהיה מוכנים לשלם מחיר אישי יקר מכל (מכאן שמם).
הם אמות המידה האידיאליים עבורנו, ומבוססים על השקפות עולמנו
בנושאים של צדק, מוסר, אמת, אסתטיקה וסוגיות נוספות.
הערכים שלנו קובעים מה נכון ומתאים עבורנו.
תהליך זיהוי של 3-4 ערכי ליבה הנו תהליך לא פשוט.
מדובר להסתכל ולנבור פנימה אל תוך עצמנו.
אחת המשימות, כדוגמא, שאנו דורשים במחנה האימונים שלנו ממשתתפים לבצע,
זה לכתוב 3 הספדים של האנשים הקרובים ביותר להם - כאלו שיקריאו על קברם שלהם.
בתוך הספדים שכאלו ניתן לאתר ערכי ליבה.
הקושי העיקרי זה לכתוב אותם.
משמעות - מהם הדברים המשמעותיים שאני מעניק לאחרים בעשייה שלי?
המשמעות היא בעצם המשימה שלי בעולם הזה.
היא לעולם כלפי אנשים אחרים.
מה התפקיד שלי ומה אני נותן לסביבה שלי שכל כך משמעותי עבורה?
מה, הופך אותי למשמעותי עבור אותו קהל?
מה ה-JOB TO BE DONE שלי?
נכון, רבים מתייחסים לכך בציניות רבה.
"מי אני שיהיה לי תפקיד ומשימה בעולם?"
רוב האנשים מעדיפים להתייחס לעולם כמקום לחלוף על פניו ללא תכלית כלשהי.
וכך אכן נראים החיים שלהם - הם זורמים וחולפים מבלי שנותר מהם זכר.
יש לכם מפתחות שאתם מחזיקים בידיכם.
לדלתות שרק אתם מסוגלים לפתוח.
אז הבנו לגבי רמת המודעות של העדר.
כשאנו נעים לאורך זמן בתוך העדר, נכנעים לנורמות ועושים את אותם הדברים שכולם עושים -
אנו מגיעים - לביצת הבינוניות.
האחת אוטומטית. השנייה היא כבר שינוי תפישה ובחירה מודעת ואמיצה.
האוטומט: לחזור ולהתלונן
אדם שכל מודעותו היא לתלות ולעדר ומגיע לאותה תקיעות,
אותו משבר בו הוא מרגיש אחד ממיליון ואינו מוצא את דרכו להצלחה או לתחושת חופש,
לרוב יפעל אוטומטית, יאשים את כל העולם ויתלונן על מר גורלו. הרי זה כל מה הוא מכיר.
*********************************************************************************
הבוקר קיבלתי טלפון.
הבחור סיפר שהוא כבר בן 38, שהוא מיצה ולא ממש אוהב את מה שהוא עושה.
שהוא חושב על שינוי בחיים.
הבחור סיפר שהוא כבר בן 38, שהוא מיצה ולא ממש אוהב את מה שהוא עושה.
שהוא חושב על שינוי בחיים.
"תגיד," הוא אמר לי, "אם אתם טוענים שהמידע זמין, שזה עובד ומצליח, ושיש נוסחה לצאת מהבינוניות ולהשיג כל כך הרבה, איך זה שרוב האנשים לא מצליחים?
זה בטח חירטוט אחד גדול!"
זה בטח חירטוט אחד גדול!"
"זה בדיוק העניין," עניתי לו, "שרוב האנשים הם כמוך."
"מה זאת אומרת?" הוא שאל.
"כשרוב האנשים מתייגים את זה מראש כחירטוט," עניתי, "עד כמה הם מוציאים את הראש מהאדמה רק כדי לבדוק? עד כמה הם עושים צעד קטן רק כדי לבוא להקשיב?
אלו אנשים שמחרטטים בעיקר את עצמם..."
*********************************************************************************
זו הסיבה שבתלות ובעדר נמצאים רוב האנשים.
הם לא מוכנים להכיר דברים חדשים שמאיימים ולו במקצת על מה שהם מכירים עד היום.
שינוי תפישה:
במקרה הטוב, או יותר נכון "טוב בהחלט" (או במידה והוא במשבר עמוק עד כדי כך שהוא מוכן סוף סוף לנסות הכל),
האדם בביצה יתחיל לספר לעצמו שאולי הוא אינו יודע הכל ויתחיל לשאול שאלות.
האדם ישנה את התפישה ויתחיל להאמין שאולי כן קיימת דרך אחרת.
שאולי, אם עד כה עשה את הכל כפי שכולם אמרו לו - ולא ממש הצליח - הגיע הזמן לשנות את דפוס הפעולה.
הוא ישים את הצדקנות שלו ואת הציניות שלו בצד וייפתח לספוג דברים חדשים.
הוא יתחיל לשאול את עצמו - "איפה אני בתוך כל הדבר הזה שאני קורא לו חיים?"
זו הנקודה בה אנו מחפשים משמעות לחיים. משמעות לעשייה שלנו. משמעות לקיום שלנו.
אנו מתחילים לגבש את המודעות לגבי עצמנו - מודעות עצמית.
אם הייתי דורש ממך עכשיו להגדיר את עצמך במשפט - כיצד היית עושה זאת?
מודעות עצמית היא ההבנה שלנו את עצמנו.
היכולת שלנו להבין באמת מי אנחנו ובמה אנו נבדלים מכל האחרים
והיכולת - להגדיר זאת באופן ממצה וברור.
פיתוח מודעות עצמית דורש עבודה עצמית לא מעטה וחפירה אישית שלעתים מוציאה עשן מהאוזניים.
זו אחת הסיבות העיקריות מדוע הרוב נמנעים מכך.
בכל סיטואציה בחיים אנו בוחרים במסכה המתאימה ועונדים אותה על פנינו.
פיתוח מודעות עצמית דורש לפני הכל, את היכולת שלנו להסיר את המסכות שלנו.
לקלף את עצמנו כמו בצל ולהגיע לליבת הדברים המרכיבים את האישיות שלנו.
להפסיק לחרטט את עצמנו בסיפורים על עצמנו ולבדוק - מי אנחנו באמת.
במחנות האימונים של קרש קפיצה לחיים אנו נוהגים לבקש מכל אדם להציג את עצמו בפני כל הקבוצה.
במקביל - אנו דורשים מכל הקבוצה לרשום לעצמם את הרשמים שלהם על אותו אדם - בעצם - כיצד הם תופשים אותו?
לא תאמינו אילו פערים מוצאים המשתתפים בין האופן בו הם תופשים את עצמם ומציגים את עצמם
לבין האופן בו אחרים תופשים אותם.
עד כמה אתם אמיצים לדעת מה חושבים עליכם באמת?
שיקוף שכזה הוא אחד הצעדים הקריטיים להסרת מסכות ולפיתוח מודעות עצמית.
אדם אשר מחליט לצאת מן העדר ולגלות את עצמו - מן הראוי שייפרד מן העדר לתקופה זו.
פרט מחוץ לעדר - מסוגל סוף סוף לראות מעבר לקצה הזנב של חברו.
מסוגל להתחיל להביט רחוק.
מסוגל לשאול את עצמו "מה אני רוצה?" או "לאן אני רוצה להגיע?" מבלי להיות מושפע מהאנשים סביבו.
הפרידה מן העדר והתחלת ההגדרה העצמית תנאי להפיכת האדם לאינדיבידואל המתקדם לעבר העצמאות.
על מנת לגבש את הייחודיות שלנו ולפתח את המודעות העצמית, כדאי שנחקור את ארבעת הדברים הבאים:
תשוקות מדברות על פעולות ומעשים (אקטיביים - לא פסיביים)
שכשאנו עושים אותם - אנחנו בשיא הריכוז, שוכחים מכל העולם ומאבדים תחושת זמן.
דחפים שבוערים בנו.
הן פעולות שמאז ומתמיד ריגשו אותנו,
פעולות שמאז שהיינו ילדים לא ויתרנו עליהן,
עשייה שאם היינו עושים בכל יום ובכל שעה - הייתה מעלה בנו רצינות מחוייכת.
כשאנו חוקרים תשוקות במחנה האימונים קרש קפיצה אנו מגלים שרוב האנשים לא ממש יודעים לעשות זאת.
התשובות שאנו מקבלים לשאלות כמו "מה מאז ומתמיד נהנית לעשות?"
או "מהן העשיות שגורמות לך לאבד תחושת זמן?"
הן לרוב משקפות את העשיות עצמן אך לא את התשוקות.
לדוגמא: "לצפות בטלוויזיה", או "לרכב על האופנוע", או "לטייל בעולם"
כשאנו חוקרים את התשוקות שלנו כדאי שעל כל תשובה שכזו נעמיק ונשאל את שאלות הפלאים "מה?" ו"למה?"
"במה אתה אוהב לצפות יותר מהכל ולמה?"
"מה אתה אוהב ברכיבה על האופנוע ולמה?"
"מהם המקומות אליהם אהבת לטייל ולמה?"
בחשיבה מעמיקה על שאלות מעין אלו - אנשים מגלים על עצמם דברים מדהימים.
לדוגמא, זו שאוהבת לצפות בטלוויזיה יכולה לגלות שיותר מכל היא אוהבת את החדשות כי התשוקה שלה להיות מעודכנת בכל פרט ועניין שקורה בעולם.
או אחר שאוהב לצפות בטלוויזיה יגלה כי יותר מכל הוא אוהב את העובדה שהצפייה נעשית עם חברים - כי התשוקה שלו היא בעצם ליצור חוויה משותפת ומגבשת לקבוצה סביבו.
אחד יגלה כי הוא אוהב בעיקר תוכניות בהן הוא לומד דברים חדשים וזאת בשל התשוקה שלו ללמוד ולדעת.
לכל אחד מאיתנו, בכל עשייה "שטחית" נחבאות תשוקות עמוקות הרבה יותר.
חוזקות - במה אני טוב במיוחד?
החוזקות שלנו הן יכולות הליבה שלנו. הן הכישרונות הטבעיים שלנו.
הן הדברים בהן אנו טובים בהרבה מאחרים.
אנו לא מודעים להן מאחר והן נעשות עבורנו באופן טבעי ואנו חושבים ש"כולם יכולים לעשות את זה".
אנו לא רואים את ה"בלתי רגיל" שבהן.
במחנה האימונים קרש קפיצה אנו דורשים מהמשתתפים להרים 4-5 טלפונים לאנשים הקרובים להם ולשאול אותם מספר שאלות פשוטות:
"במה אני יותר טוב מאחרים?"
"אם הייתי מוצר איזה מוצר הייתי?"
"באילו מקרים תבוא אלי ותבקש עזרה? במה אתה סומך עלי יותר מכולם?"
האנשים יוצאים מן השיחות הללו עם עיניים נוצצות ועם תובנות אדירות לגבי עצמם.
ערכים - מה חשוב ומשמעותי עבורי?
ערכים הם ליבת המוסר ההתנהגותי שלנו.
הם הדברים עליהם נהיה מוכנים לשלם מחיר אישי יקר מכל (מכאן שמם).
הם אמות המידה האידיאליים עבורנו, ומבוססים על השקפות עולמנו
בנושאים של צדק, מוסר, אמת, אסתטיקה וסוגיות נוספות.
תהליך זיהוי של 3-4 ערכי ליבה הנו תהליך לא פשוט.
מדובר להסתכל ולנבור פנימה אל תוך עצמנו.
אחת המשימות, כדוגמא, שאנו דורשים במחנה האימונים שלנו ממשתתפים לבצע,
זה לכתוב 3 הספדים של האנשים הקרובים ביותר להם - כאלו שיקריאו על קברם שלהם.
בתוך הספדים שכאלו ניתן לאתר ערכי ליבה.
הקושי העיקרי זה לכתוב אותם.
משמעות - מהם הדברים המשמעותיים שאני מעניק לאחרים בעשייה שלי?
המשמעות היא בעצם המשימה שלי בעולם הזה.
היא לעולם כלפי אנשים אחרים.
מה התפקיד שלי ומה אני נותן לסביבה שלי שכל כך משמעותי עבורה?
מה, הופך אותי למשמעותי עבור אותו קהל?
מה ה-JOB TO BE DONE שלי?
נכון, רבים מתייחסים לכך בציניות רבה.
"מי אני שיהיה לי תפקיד ומשימה בעולם?"
רוב האנשים מעדיפים להתייחס לעולם כמקום לחלוף על פניו ללא תכלית כלשהי.
וכך אכן נראים החיים שלהם - הם זורמים וחולפים מבלי שנותר מהם זכר.
יש לכם מפתחות שאתם מחזיקים בידיכם.
לדלתות שרק אתם מסוגלים לפתוח.
לאחר עבודת החקירה העצמית המעמיקה - האדם התקדם צעד נוסף ופיתח את מודעותו העצמית.
הוא מודע לתשוקותיו, לכישוריו ויכולותיו, לערכיו החשובים ולמשמעותו בעולם.
וכשאתה מודע לעצמך, ערכך העצמי עולה.
הדימוי העצמי שלך עולה.
אתה כבר לא כמו כולם. ואתה יכול להתחיל ולחבר את המשתנים ולמצוא את תפקידך בעולם.
רוצים לחקור את עצמכם?
במדריך "קרש קפיצה לקריירה מנצחת" תוכלו למצוא דפי חקירה מפורטים לעבודה עצמית - ויצירת המשפט אשר מגדיר את ייעודכם!
במדריך "קרש קפיצה לקריירה מנצחת" תוכלו למצוא דפי חקירה מפורטים לעבודה עצמית - ויצירת המשפט אשר מגדיר את ייעודכם!
אני מזמין אתכם ללמוד את עצמכם ולפתח את המודעות העצמית שלכם.
זהו הצעד הראשון שלכם אל מחוץ לעדר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה